После Тишины
אחרי השקט
C1 · fiction
סיפור ספרותי ברמת מתקדמים, דורות אחרי „הדממה” – התמוטטות בלתי מוסברת שבה כל מכונה מתה והערים התרוקנו. ביישוב זעיר על קצה היער הגדול והביצות של פולסיה, אישה צעירה בשם יארינה חוצה את הביצות אל עיר מתה ומלאת צמחייה כדי להציל ממנה ספרים למען זקן היישוב, ומביאה את זיכרון העולם שנעלם הביתה לדור הבא. סיפור לא פוליטי על הטבע שכובש מחדש את האדמה, על שבריריותו ועמידותו של הזיכרון האנושי, ועל התקווה שנשאית בשק של ספרים שניצלו.
הסצנה הראשונה
Меня зовут Ярына, и я родилась уже после того, как мир замолчал. Того шумного, яркого мира, о котором рассказывают старики, я никогда не видела: ни гудящих машин, ни светящихся окон, ни голосов, летящих по проводам через всю землю.
Каждое утро я просыпаюсь от крика аистов. Наша деревня стоит на краю древней пущи, там, где начинаются бескрайние полесские болота. Туман медленно поднимается над водой, и в этой тишине слышно, как бьётся сердце самой земли.
שמי ירינה, ואני נולדתי אחרי שהעולם השתתק. את העולם הרועש והמואר שהזקנים מספרים עליו מעולם לא ראיתי: לא את המכונות המהממות, לא את החלונות הזוהרים, ולא את הקולות שעפים על חוטים על פני כל הארץ.
בכל בוקר אני מתעוררת לקריאת החסידות. הכפר שלנו עומד בקצה של יער עתיק, שם מתחילות הביצות האין-סופיות של פולסיה. ערפל עולה לאט מעל המים, ובשקט הזה שומעים את ליבו של כדור הארץ פועם.
דמויות
- Yaryna (Ярына) — The keeper of memory
- Old Astap (Дед Астап) — The last witness
- Zosya (Зося) — The next generation
אוצר המילים של הסיפור הזה
- тишина — silence
- пуща — primeval forest
- болото — marsh
- туман — mist
- чаща — thicket
- тропа — path
- камыш — reeds
- река — river
- снег — snow
- аист — stork
- зубр — bison
- кабан — wild boar